הערכת מסוגלות הורית והסדרי ראיה 

הערכת מסוגלות הורית הינו תהליך הנדרש לצערנו יותר ויותר. הבדיקה נועדה להעריך את יכולתו של ההורה לגדל את ילדו כראוי ולדאוג לצרכיו הפיסיים והרגשיים כאחד. הצורך בתהליך זה עולה במקרים שונים: מהחלטות על אימוץ, דרך החלטות הנוגעות להעברת ילד מחוץ לביתו ועד החלטות הקשורות בגירושין.

על מנת לענות על השאלה מי יגדל את הילד אנו נצרכים לשיקולים שונים שכולם מתנקזים לשאלה מרכזית אחת: מהי באמת טובתו של הילד? האם יש להחזיק בדעה הקבועה מימים ימימה כי האם היא הדמות המיטבית לילד, האם יש לבחון שיקולים כלכליים בלבד? ובכלל למה דווקא שופט הוא שיכריע בנושאים פרטיים אלו?

חוקרים רבים עסקו בנושא זה, ויש הטוענים כי הילד צריך להישאר אצל "ההורה הפסיכולוגי", המוגדר כהורה שמסוגל לספק סביבה יציבה ולהעניק תחושת המשכיות ביחסים ביניהם. כמו כן במחקר שנערך בארה"ב עלה כי בלמעלה מ- 90% מהחלטות השופטים בנוגע להכרעה מי יגדל את הילד הם הסתמכו על ממצאי בדיקת הצוות הפסיכולוגי. לאור המידע הזה ברור ומוכח כי יכולתו של בית המשפט להכריע בנושא מצומצמת ויש לערב גורמים מתחום בריאות הנפש.

הצוות המקצועי כולל מומחים בתחום העבודה הסוציאלית הקלינית, פסיכיאטריה של הילד המתבגר, והמבוגר ופסיכולוגים. הבדיקה על ידי פסיכיאטר יכולה לאבחן הן את קשייו וצרכיו של הילד והן את יכולתיו של ההורה לענות על צרכים אלו.  חשיבות המומחיות הכפולה הזו עולה גם בשאלה של הערכת הכשירות הנפשית של ההורה. במקרים רבים, טוען אחד ההורים כנגד כשירותו הנפשית ומסוגלותו של ההורה השני לטפל ולדאוג לילדם. הכרעת הדין במקרה זה יכולה להעשות רק על ידי שימוש בחוות דעת פסיכאטרית. 

תהליך מסוגלות הורית כולל 4 שלבים חשובים:

1. בחינת הידע הקיים- המגיע דרך לשכות הרווחה, גורמים משפטיים וגורמים נוספים מתחום בריאות הנפש.
2. הכרת הילד - על ידי בדיקה קלינית ולעיתים גם על ידי אבחון פסיכולוגי.    מטרתו:
   • זיהוי קשיים וקונפליקטים המעסיקים את הילד.
   • בחינת הכחשת התעללות או התנהגות לא ראויה מצד אחד ההורים ובדיקה מהיכן היא נובעת (העדפת הורה מסויימת, התנהגות מתגוננת או מונעת מפחד, התנהגות לשימור אהבת הורה ועוד).
3. הכרת ההורה - על ידי בדיקה קלינית ולעיתים גם על ידי אבחון פסיכודיאגנוסטי. מטרתו:

§         יצירת תמונת מצב על כשירותו הנפשית והשכלית של ההורה ועד כמה היא מגבילה את תפקודו.

§         אבחון יכולתו של ההורה לספק סביבה יציבה, המאפשרת הכלה וסיפוק הצרכים הרגשיים של הילד לאורך התפתחותו וצרכיו המשתנים.

1. תצפית אחר הקשר בין ההורה לילד - נעשית בהרכבים משפחתיים שונים (הורה וילד אחד, הורים וכל הילדים, ההורים בלבד ועוד). מטרתו:

§         עמידה על איכות הקשר, באופן כללי, בין ההורה לילד.

§         בחינה בפועל של רמת היכרות ההורה את הילד, רמת היענותו לצרכיו המשתנים של הילד, יכולתו להציב גבולות, תגובתיו להתנהגויות שונות של הילד (סגנון משמעת, מידת האחריות שלוקח על עצמו כהורה, רגישותו ועוד).

§         בהקשר של חלוקת משמרות והסדרי ראיה הבדיקה מאפשרת לבחון את מידת המעורבות של הילד בקונפליקט בין הוריו, האם הילד מביע תמיכה בהורה אחד ולא אחר ואיך ההורה השני מגיב לכך.

נקודה חשובה נוספת הייחודית לעבודתו של הפסיכאטר, ואינה בתחום הערכתו של שופט, הינה היכולת לבחון האם ישנו פוטנציאל לשינוי המרכיבים הבעייתים בין כל הורה לילדו בעתיד.